בעד אומץ

הציונות התבססה על אקטיביות ויוזמה, אך עם השנים עברנו לתפיסה של פסיביות ומגננה. אם נמשיך בדרך הזו נוכל להרוויח זמן, אך הדרך הזו תוביל אותנו לסוף מר, כמו הצפרדע המתבשלת בסיר שמרתיחים לאט, שמתרגלת לטמפרטורה העולה בהדרגה ולא קופצת החוצה, עד שהיא מתבשלת למוות.

עוד מבצעים נקודתיים, עוד הבלגה ועוד התעלמות לא יביאו לנו שלום. גם נסיגה בוודאי שלא תביא שלום. הנסיגות רק מקרבות את האויב אלינו. המשך הכניעה והנסיגות מביאים להמשך המלחמה ולמוות.

דרך המגננה והפסיביות פירושה הבלגה והעלמת עין מכל מה שרוחש מתחת לפני השטח. דרך המגננה והפסיביות מכתיבה לחכות ליריב, ולהעניק לו את היתרון. דרך המגננה והפסיביות מכתיבה לצאת רק למבצעים מקומיים, שמטפלים רק בסימפטומים, ומכתיבה שהטרור, האימה והדם יימשכו. דרך המגננה והפסיביות פירושה לחכות לרגע האחרון, כשמאוחר מדי.

הבחירה בידינו אם לטפל באופן נקודתי בסימפטומים או לפתור את הבעיה מהיסוד. שורש הבעיה היא כמובן נוכחותו של אויב בארצנו. זה לא ייגמר כל עוד אויבינו יחיו בארצנו, בתוכנו, בערינו, סמוך לגבולותינו. אם לא נטפל בבעיה מהשורש, נשאיר לילדינו להתמודד עם בעיה חמורה שתהיה הרבה יותר גדולה ואף בלתי פתירה: לאחר שבקום המדינה מנו כמיליון וחצי, ועכשיו הם מונים כ-4.5 מיליון, אויבי ישראל בארצנו ימנו עשרות מיליוני אנשים. רק הרחקת שונאינו אל מחוץ לגבולות ארצנו תביא שלום - ביטחון ושקט - לישראל.

יש אנשים שהשמיצו את העברת האוכלוסין כפתרון "גזעני", לא לגיטימי, וכינו אותה בשם "טרנספר", כדי להזכיר לנו בתת מודע את המילה 'טרנספורט' שמחזירה אותנו אל השואה, ו'טיהור אתני' כדי להזכיר לנו את יוגוסלביה. להיפך, זה הפתרון שימנע את הצלחת הנאצים של היום. זה פתרון לא גזעני, נגד גזענות/אנטישמיות, אלימות ושפיכות דמים, שנאה וטרור. אפשר כמובן להסכים או לא להסכים, וכמובן מותר ואפילו רצוי להתווכח על אפשריות ויעילות דרך זו, אבל לא מוסרי לנכס את המוסר. 

הפתרון הזה צודק, כי זו ארצנו. הוא חיוני, כי זה כמו ניתוח מציל חיים, שיציל חיי אדם ואומה שלמה. הוא אפשרי, ברגישות ובנחישות. ברור שהוא יקרה במוקדם או במאוחר, וברור שצריך כמה שיותר מהר. הוא מוסרי, כי לא מוסרי להשלים עם גזענות, טרור, שנאה, ונהרות דם, רק כי אין לך כוח להילחם על שלך, כן, גם מול כל העולם.

לא מדובר על "ערבים" או "מי שאינו יהודי", אלא על כל מי שעוין אותנו ולכן מהווה סכנה עבורנו. אם יהיה אפשרי, לא יועברו הערבים בכללותם, אלא רק מי שמתנגד לקיומנו כאן (הרי ישנם ערבים ציונים שנאמנים למדינה: אמנם מעטים לצערנו, אבל יש עדה שלמה - העדה הדרוזית, חלק מהערבים הנוצרים, ואפילו פה ושם ערבים מוסלמים). אפשר לשאול מי לנו ומי לצרינו, ועל בסיס הגדרה עצמית כל מי שמתנגד לכיבוש הציוני יסולק מהכיבוש הציוני. לא מדובר רק על כל ערביי יו"ש ועזה המתנגדים לקיומנו כאן, אלא גם על אותם ערביי ישראל שנטמעו בתוכנו אבל שונאים אותנו ויהרגו אותנו בשעת הכושר, או שלא נטמעו בתוכנו ועוסקים בהרס תשתיות של המדינה בגלל התנגדות לכיבוש הציוני, ירי/יידוי אבנים/זריקת בקת"בים וזיקוקי תבערה בכוחות הביטחון ובאזרחים תמימים בשל דתם היהודית. אם לא יהיה אפשרי, יהיה מחוייב המציאות להעביר את כולם, אך לא בגלל שהם ערבים, אלא בגלל שהם אויבים שלנו ומלאי איבה כלפינו. למעשה, מי שלא מסוגל לערוך את ההבחנה הפשוטה הזאת הוא גזען. מי שחושב שיש לבני קבוצה אתנית/דתית מסוימת לגיטימציה להיות גזענים/אנטישמים - הוא גזען, והוא תומך בגזענות. מי שחושב שרק ליהודים אין זכות להגן על עצמם, להילחם באויביהם ולסלקם מארצם, ושלישראל אין זכות כמו כל מדינה נורמלית לסלק בוגדים, כמו החוק במדינה שלנו והחוק בכל מדינה נורמלית - הוא גזען, ותומך בגזענות.

לגבי האפשריות של העברת אוכלוסין - העברנו כ-9,000 איש ב'התנתקות' ב-2005. באמצעות לוגיסטיקה דומה וקצת מעוף אפשר לעשות זאת שוב. אמנם זה יהיה מסובך יותר כי הם אוכלוסיה עוינת, וקשה יותר כי מדובר ב-4.5 מיליון, אבל דרגת העוינות שלהם לא תשתנה, ולא כדאי לחכות שהם יהיו 10 מיליון. העברות אוכלוסין של עשרות מיליונים נעשו בעבר, אך מכיוון שהן תמיד נעשות ללא הסכמת האוכלוסיה המפונה, ככל שהאוכלוסיה המפונה קטנה יותר כך קל יותר לפנות אותה.

לגבי סוגיית פינוי-פיצוי, פייגלין מדבר על זה, לאחר שרחבעם זאבי דיבר על כך, אבל זה לא מוסרי לממן אויבים בכספנו (לקחת כסף מאנשים שעובדים קשה ולתת אותו לאויביהם זה גניבה ולא מוסרי, וגם אי אפשר להבטיח שהוא לא ילך למטרות לא טובות, או נגדנו). אין התנגדות שהאו"ם ומדינות ערב וכמה ממדינות המערב יתרמו כסף למטרה זו כמו שהם עושים עכשיו. הרי אין סיבה בעולם שהידידים הרבים ייעלמו כשאלה שהם תורמים להם כבר לא יילחמו ביהודים בארצם...

לגבי "מה יאמרו בעולם": א) אנחנו מדינה ריבונית, והגדרתה של מדינה ריבונית היא שהיא עצמאית להחליט על בטחונה, גבולותיה ועתידה כרצונה, בלי להיות תלויה באף אחד ובלי לשאול אף אחד אחר. ב) עדיף לחיות בניגוד לרצון העולם מאשר למות בהסכמת העולם, כמו שכבר קרה. ג) הסכמת העולם אינה מהווה מצפן מוסרי. הרבה פעמים היא מדד הפוך של מוסר כפול ככל שזה נוגע לנו. כאמור, לעולם יש רקורד בהעלמת עין ושיתוף פעולה עם זוועות בכל הנוגע ליהודים. גם כאן, אם העולם יתנגד, זה יהיה מוסר כפול: במאה ה-20 יושבו סכסוכים אתניים/דתיים רבים ועקובים מדם ע"י העברות אוכלוסין של עשרות מיליוני איש. רק כשהעברת האוכלוסין נועדה להגן על יהודים, היא הופכת פתאום ללא מוסרית?

זה הפתרון היחיד, ויש מקורות רבים בתורה לכך, למשל: "והורשתם את הארץ וישבתם בה, כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה... ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם, והיה אשר תותירו מהם לשיכים בעיניכם ולצנינים בצידיכם, וצררו אתכם על הארץ אשר אתם יושבים בה, והיה כאשר דימיתי לעשות להם אעשה לכם" (במדבר ל"ג נ"ג-נ"ו).

לפי המציאות, ההיסטוריה, והוראות התורה, זה הפתרון המוסרי, הצודק, ההומאני, הנכון והטוב ביותר לעתידנו ולעתיד עמנו.