יום חמישי, 20 בספטמבר 2012

בעד מנהיגות

מיהו מנהיג?

לעומת תפיסת המנהיג בתרבויות רבות כאדם גדול, הרואה רחוק ומתווה דרך, תפיסה הרואה מנהיגות כעמדת כוח, שליטה ועליונות (פוליטית, כלכלית ותרבותית) - ביהדות, התכונה החשובה של מנהיג היא רגישות לזולת. מנהיגות היא אחריות ומסירות לכלל הציבור, ומנהיג הוא מי שמראה אכפתיות, דאגה וחמלה לכל אחד ואחד מבני העם. מנהיג לא שולט באחרים, אלא שולט בעצמו, ולא מנצל לרעה את כוחו ומעמדו או משתמש באחרים ככלי לטובתו האישית.

ביהדות מנהיג הוא לא 'גדול' מכולם, "לבבו לא רם מאחיו", אלא הוא 'קטן' בעיני עצמו. גדולה וענווה כרוכות זו בזו. משה רבנו היה האדם הענו ביותר עלי אדמות, וכל המנהיגים הגדולים שלנו התאפיינו בענווה. מנהיג לא "הולך לפני העם", אלא "הולך מאחורי העם", כמו שרועי צאן הולכים "בעקבי הצאן", "מאחרי הצאן", כדי שיוכלו לראות גם את החלשים והנחשלים. עם זאת, ענוותו של המנהיג לא מונעת ממנו להנהיג, כיוון שענווה אינה ביטול עצמי, אלא הכרה בערכך האמיתי, בלי להמעיט או להפריז בו. אפשר לומר שענווה אמיתית נולדת כתוצאה מהכרת מקומך האמיתי בעולם נוכח הבורא.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה