תמיד מפעים לראות אנשי מעשה שמגשימים את החלום. חלומו של בן גוריון היה גאולה. שאיפה זו היתה כה עמוקה ומהותית בדמותו ובחייו, עד שניתן לומר ש"מדוד עד דוד לא קם כדוד", מדוד בן ישי עד משיח בן דוד לא היה כדוד בן גוריון.
בן גוריון, מייסד מדינת ישראל וראש הממשלה הראשון שלה, הוא אולי מי שהשפיע ועיצב את דמותה יותר מכל אדם אחר. נטייתו המשיחית הודחקה והועלמה בשיח הציבורי ובתודעה הקולקטיבית וההיסטורית שלנו ע"י ההגמוניה השלטת, אך הינה בעלת משמעות והשלכות עמוקות על דמותה של מדינת ישראל. תפיסתו המשיחית בוטאה באינספור מנאומיו, מאמריו, מכתביו ויומניו של בן גוריון, ומתומצתת בספרו של פרופ' דוד אוחנה מהמכון למורשת בן גוריון בנגב, מהבודדים שעסקו בסוגיה, "משיחיות וממלכתיות: בן-גוריון והאינטלקטואלים, בין חזון משיחי לתיאולוגיה מדינית".
תפיסתו של מייסד המדינה לגבי מדינת ישראל היתה שהיא כלי להגשמת החזון המשיחי. "אנו בונים מדינה מתוך חזון נבואי וכיסופים משיחיים". "הציונות היא תנועה משיחית. זוהי אולי המילה היחידה ההולמת אותה, המייחדת אותה. זוהי תנועה, שעורגת לגאולת העם ולגאולת העולם". "יש צורך לסול דרך לחזון אחרית הימים, שגדולי הרוח באומה האמינו בו תמיד" (עמ' 84). "דורות על דורות סבלו, עונו ומסרו את נפשם על אמונתם בחזון אחרית הימים. אמונה זאת לא תכזיב, וחזון אחרית הימים בוא יבוא" (חזון ודרך, כרך א', עמ' 62). "חזון הגאולה המשיחי שקיים את עמנו באפלת הגולה – יקוים בישראל, באשר גורל היהודי תלוי בו, ונצח ישראל לא ישקר" (שנתון הממשלה תשי"ח, עמ' כ"ז).
בן גוריון פעל ממניע משיחי במודע ובמוצהר ובגלוי, עד שרבים מבני שיחו העירו לו שהטרמינולוגיה המשיחית בה הוא משתמש היא מסוכנת. אך הוא טען שלא מדובר בטרמינולוגיה, אלא במהות, והמדינה "לא נבנתה מכוח ציונות או סוציאליזם", שהן "מילים ריקות", אלא "מכוח המשיחיות שפעמה בלב עמנו 3000 שנה". הוא גם טען שמרבית בני דורו פעלו מכוח אותו חזון, אך אצל רבים מהם זה היה באופן לא מודע. למעשה, הוא הרחיק לכת אף לטעון ש"מי שאינו רואה חזון הגאולה המשיחי במרכז ייחודה של האומה אינו רואה אמיתה היסודית של ההיסטוריה היהודית ואבן פינתה של האמונה היהודית" ("משיחיות וממלכתיות", עמ' 204).
החזון המשיחי לפי בן גוריון כולל שני חלקים: הגאולה העצמית של עם ישראל, והמשמעות האוניברסלית של גאולה זו. כך אמר בנאום שנשא בקונגרס של הסוכנות היהודית:
ואכן, הוא ראה במדינת ישראל "יסוד ראשון לחידוש מלכות ישראל". בראייתו, קיבוץ הגלויות והפרחת השממה הם חלק מתהליך הגאולה, אך החזון המשיחי לא התגשם במלואו עם הקמת המדינה. "המדינה היא פרי החזון, אך לא הגשמתו". "ירושלים בנויה?" חזר ושאל. אם לשאול מטבעות לשון מהרב קוק, מדינת ישראל היא אתחלתא דגאולה, ראשית צמיחת גאולתנו...
רמזים לרעיונותיו לגבי הגשמת חזון הגאולה השלמה אפשר למצוא במקומות רבים. למשל, בשנת 1962 התבקש בן גוריון ע"י עורכי המגזין האמריקאי 'סטייל' לתת תחזית לעשרים וחמש שנה. כמה מתחזיותיו התגשמו מאז, כמו קונפדרציה אירופאית ועמידת ישראל בחזית הפיתוח המדעי והטכנולוגי. בין היתר חזה את הקמת בית המקדש השלישי, וכינון הסנהדרין, שיעסוק בבעיות מדיניות כלל עולמיות: "בירושלים ייבנה היכל הנביאים, ובו יהיה מושב בית המשפט האנושי העליון, שיכריע בכל השאלות השנויות במחלוקת בין הפדרציות היבשתיות".
בן גוריון, מייסד מדינת ישראל וראש הממשלה הראשון שלה, הוא אולי מי שהשפיע ועיצב את דמותה יותר מכל אדם אחר. נטייתו המשיחית הודחקה והועלמה בשיח הציבורי ובתודעה הקולקטיבית וההיסטורית שלנו ע"י ההגמוניה השלטת, אך הינה בעלת משמעות והשלכות עמוקות על דמותה של מדינת ישראל. תפיסתו המשיחית בוטאה באינספור מנאומיו, מאמריו, מכתביו ויומניו של בן גוריון, ומתומצתת בספרו של פרופ' דוד אוחנה מהמכון למורשת בן גוריון בנגב, מהבודדים שעסקו בסוגיה, "משיחיות וממלכתיות: בן-גוריון והאינטלקטואלים, בין חזון משיחי לתיאולוגיה מדינית".
תפיסתו של מייסד המדינה לגבי מדינת ישראל היתה שהיא כלי להגשמת החזון המשיחי. "אנו בונים מדינה מתוך חזון נבואי וכיסופים משיחיים". "הציונות היא תנועה משיחית. זוהי אולי המילה היחידה ההולמת אותה, המייחדת אותה. זוהי תנועה, שעורגת לגאולת העם ולגאולת העולם". "יש צורך לסול דרך לחזון אחרית הימים, שגדולי הרוח באומה האמינו בו תמיד" (עמ' 84). "דורות על דורות סבלו, עונו ומסרו את נפשם על אמונתם בחזון אחרית הימים. אמונה זאת לא תכזיב, וחזון אחרית הימים בוא יבוא" (חזון ודרך, כרך א', עמ' 62). "חזון הגאולה המשיחי שקיים את עמנו באפלת הגולה – יקוים בישראל, באשר גורל היהודי תלוי בו, ונצח ישראל לא ישקר" (שנתון הממשלה תשי"ח, עמ' כ"ז).
בן גוריון פעל ממניע משיחי במודע ובמוצהר ובגלוי, עד שרבים מבני שיחו העירו לו שהטרמינולוגיה המשיחית בה הוא משתמש היא מסוכנת. אך הוא טען שלא מדובר בטרמינולוגיה, אלא במהות, והמדינה "לא נבנתה מכוח ציונות או סוציאליזם", שהן "מילים ריקות", אלא "מכוח המשיחיות שפעמה בלב עמנו 3000 שנה". הוא גם טען שמרבית בני דורו פעלו מכוח אותו חזון, אך אצל רבים מהם זה היה באופן לא מודע. למעשה, הוא הרחיק לכת אף לטעון ש"מי שאינו רואה חזון הגאולה המשיחי במרכז ייחודה של האומה אינו רואה אמיתה היסודית של ההיסטוריה היהודית ואבן פינתה של האמונה היהודית" ("משיחיות וממלכתיות", עמ' 204).
החזון המשיחי לפי בן גוריון כולל שני חלקים: הגאולה העצמית של עם ישראל, והמשמעות האוניברסלית של גאולה זו. כך אמר בנאום שנשא בקונגרס של הסוכנות היהודית:
"נשמת היהדות ומקור כוחה, שממנה ינק עמנו הרצון והיכולת לחדש בימינו מלכות ישראל - זהו החזון המשיחי של נביאי ישראל על גאולת עמם, וכל עמי העולם - כלומר, חזון הגאולה היהודית והכל-אנושית. ושני פנים היו לחזון הגאולה היהודית: קיבוץ גלויות, והיות העם היהודי בארצו לעם-סגולה ולאור-גויים; וגם חזון הגאולה האנושית שני פנים לה: שלום בין-לאומי ושלטון הצדק והאחווה בין אדם לאדם ובין עם לעם. וחזון משיחי כפול זה אינו אלא אחד - כי לא תיתכן גאולת עם בלי גאולת האנושות כולה, והאנושות כולה לא תיגאל, אם לא ייגאל כל אחד מחבריה. האמונה בחזון משיחי זה היתה הכוח העיקרי שקיים את עמנו בכל ימי נדודיו וסבלותיו, שהגיעו לשיאם בזוועת השואה הנאצית שהשמידה שישה מיליונים מיהודי אירופה - גברים, נשים, זקנים וטף; ואמונה זו יצקה בנו הכוח והרצון לקומם הריסות ארצנו ולהניח יסוד ראשון לחידוש מלכות ישראל" (עמ' 202-3).
ואכן, הוא ראה במדינת ישראל "יסוד ראשון לחידוש מלכות ישראל". בראייתו, קיבוץ הגלויות והפרחת השממה הם חלק מתהליך הגאולה, אך החזון המשיחי לא התגשם במלואו עם הקמת המדינה. "המדינה היא פרי החזון, אך לא הגשמתו". "ירושלים בנויה?" חזר ושאל. אם לשאול מטבעות לשון מהרב קוק, מדינת ישראל היא אתחלתא דגאולה, ראשית צמיחת גאולתנו...
רמזים לרעיונותיו לגבי הגשמת חזון הגאולה השלמה אפשר למצוא במקומות רבים. למשל, בשנת 1962 התבקש בן גוריון ע"י עורכי המגזין האמריקאי 'סטייל' לתת תחזית לעשרים וחמש שנה. כמה מתחזיותיו התגשמו מאז, כמו קונפדרציה אירופאית ועמידת ישראל בחזית הפיתוח המדעי והטכנולוגי. בין היתר חזה את הקמת בית המקדש השלישי, וכינון הסנהדרין, שיעסוק בבעיות מדיניות כלל עולמיות: "בירושלים ייבנה היכל הנביאים, ובו יהיה מושב בית המשפט האנושי העליון, שיכריע בכל השאלות השנויות במחלוקת בין הפדרציות היבשתיות".
על מנת לקדם את הגשמת החזון, פעל במסגרת דיונים, מכתבים ופולמוס ציבורי מעל גבי העיתונים במטרה לשכנע אנשי רוח כמו גרשם שלום, מרטין בובר ואחרים להירתם למשימה המשיחית:
אך לשווא ביקש בן-גוריון כוח יצירה ייחודי, ישראלי, אותנטי בקרב אנשי רוח השואבים ערכים ממקורות זרים. היה עליו לחפש אצל מי ששואב את ערכיו מן המעיין העתיק שבליבה של האומה בעת שהיא מתכוננת על מוסדותיה שוב. אך עקבותיו של אותו חזון עתיק מכוחו נוסדה מדינת ישראל עודן טבועות בה, וכשם שהתעורר מתרדמתו לאחר אלפיים שנה, הוא ישוב ויתעורר.
"'בלא חזון ייפרע עם'. אם אנשי הרוח יהיו חדורים באמונה משיחית זו, והם יצליחו על ידי המדע שהם מלמדים, על ידי הספרות שהם יוצרים, על ידי האמנות, על ידי השירה וגם על ידי התיאטרון, להנחיל את זאת לעם, ואנו נהיה עם סגולה - ועל ידי זה לאור גויים - נתקיים, ואחרת לא נתקיים. זאת ההכרה שירשתי מעיון בכל ההיסטוריה ומכל מה שנעשה בארץ עד היום, ומראיית היהדות בימינו. אני מאמין שזה יהיה. אני מאמין שנהיה לעם סגולה. אבל זה לא יבוא מאליו. שום דבר בארץ לא בא מאליו. ולאנשי הרוח יהיה בזה חלק גדול. השאלה אם אנשי הרוח ייענו לתביעה ההיסטורית ולייעוד ההיסטורי הגדול הזה של העם היהודי" (עמ' 222)אנשי הרוח השיבו שחזונו המשיחי הוא רעיון עוועים מסוכן. בן גוריון השיב להם בסערה: "הכרחי להכיר שעדיין לא הגיעה גאולת ישראל. כל מה שקיים - אם לא יימצאו אותם הכוחות שהביאו אותנו עד הלום ולא יפעלו גם להבא - לא יישאר זכר מזה" (עמ' 216).
"עלינו להיות למופת ולמורה דרך לאנושות... שנהיה עם סגולה ואור גויים, אני רואה בזה אחת הבעיות הגורליות של עמנו" (עמ' 204).
אך לשווא ביקש בן-גוריון כוח יצירה ייחודי, ישראלי, אותנטי בקרב אנשי רוח השואבים ערכים ממקורות זרים. היה עליו לחפש אצל מי ששואב את ערכיו מן המעיין העתיק שבליבה של האומה בעת שהיא מתכוננת על מוסדותיה שוב. אך עקבותיו של אותו חזון עתיק מכוחו נוסדה מדינת ישראל עודן טבועות בה, וכשם שהתעורר מתרדמתו לאחר אלפיים שנה, הוא ישוב ויתעורר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה